במרכז וארנה, בין בנייני מגורים לרחובות מודרניים, ניצבים שרידיו של בית מרחץ ציבורי, שבו לפני קרוב לאלפיים שנה נהגו אנשים לבלות שעות בשיחות, במפגשים ובמנוחה. כמה מאות קילומטרים משם, מתחת למתחם הלארגו ההומה של סופיה, עדיין חולפים רחובותיה של סרדיקה העתיקה. ובפלובדיב תוכלו לשתות קפה במרחק צעדים ספורים בלבד מאצטדיון שאיכלס בעבר אלפי צופים.
מתברר שכדי לטייל ברחבי האימפריה הרומית, ממש אין צורך לעזוב את בולגריה.
והמרתק מכל הוא שהרומאים לא השאירו לנו רק מבצרים, עמודים ופסלים. מתחת לערים המודרניות מסתתרים עקבותיו של אורח חיים מוכר להפליא — עם מרחצאות ציבוריים, חללים מחוממים, רחובות מסחר תוססים ובתים יפהפיים שבעליהם, בבירור, ייחסו לנוחות חשיבות שאינה נופלת מזו שלנו כיום.
וארנה: כשהמרחצאות הציבוריים היו לב חיי העיר
אם תיכנסו כיום למתחם ספא, ספק אם תופתעו מהמעבר בין בריכות חמות לקרות, מחדרי המנוחה ומפינות השיחה. לפני כמעט 1,800 שנה, תושבי אודסוס — כפי שנקראה וארנה העתיקה — כבר נהנו מתענוג דומה, רק בקנה מידה מרשים בהרבה.
המרחצאות הרומיים של אודסוס נבנו בסוף המאה ה-2 ומשתרעים על פני שטח של יותר מ-7,000 מ"ר. זהו מתחם המרחצאות הרומי הגדול ביותר הידוע בחצי האי הבלקני, וחלק מהקירות שהשתמרו מגיעים גם כיום לגובה מרשים.
אך דמיינו לעצמכם מה התרחש בפנים. המבקרים עברו בין חללים בעלי טמפרטורות שונות — פריגידריום עם מים קרים, טפידריום בעל חום מתון ו*קלדריום* עם מים חמים. תחת הרצפות ובתוך הקירות זרם אוויר מחומם באמצעות מערכת שנקראה היפוקאוסט. כך חיממו הרומאים חללים ענקיים, מאות שנים לפני מערכות ההסקה המודרניות.
אלא שהמרחצאות לא היו רק מקום לרחצה ולשמירה על היגיינה. הם היו חלק בלתי נפרד מחיי החברה — שם שוחחו, עסקו בספורט, פגשו מכרים והתעדכנו בחדשות. מעין מועדון חברתי עתיק, רק עם עמודי שיש וחימום תת-רצפתי.
כיום שוכנים שרידי המרחצאות בחלקה העתיק של וארנה, בסמוך לרחובות "סן סטפנו" ו"חאן קרום". סיור בין החומות מעניק מושג מרתק על קנה המידה של העיר העתיקה. ואם תתבוננו בחללים שהשתמרו, תבינו בקלות מדוע הקדישו הרומאים תשומת לב כה רבה לנוחות היומיומית.
אקווה קלידה: המעיינות החמים שמשכו מבקרים עוד בעת העתיקה
כ-15 קילומטרים בלבד ממרכז בורגס שוכן מקום שבו חיפשו אנשים מרגוע לצד מים מינרליים חמים זמן רב לפני הופעתם של מתחמי הספא המודרניים.
אקווה קלידה (Aquae Calidae), שפירוש שמה הוא "מים חמים", קמה סביב מעיינות מינרליים שהיו מוכרים עוד לתראקים. במקום שכן מקדש שהוקדש לשלוש נימפות, אשר לפי האמונות העתיקות הגנו על סגולות המרפא של המים.
הרומאים הפכו את האתר למתחם מרחצאות מרשים עם בריכות, חדרים מחוממים ושטחי מנוחה. אך סיפורה של אקווה קלידה לא תם עם שקיעת האימפריה הרומית. לאורך הדורות הבאים המשיכו המעיינות המינרליים למשוך מבקרים, ובתקופת האימפריה העות'מאנית נבנה כאן בית מרחץ שנקשר בשמו של הסולטאן סולימאן המפואר.
כיום מאפשר המתחם הארכיאולוגי להתחקות אחר התקופות השונות שהותירו את חותמן באותו המקום עצמו. בין שרידי המרחצאות העתיקים לבין החמאם העות'מאני המשוחזר, ההיסטוריה מקבלת נופך מוחשי וחי להפליא.
ואם המרחצאות הרומיים בווארנה מדגימים לנו עד כמה מרכזי היה בית המרחץ הציבורי בחיי העיר, הרי שאקווה קלידה מספרת סיפור אחר — כיצד מעיין טבעי אחד יכול למשוך אליו בני אדם במשך יותר משני אלפי שנים.
דבניה: הבית שבו הרצפות מספרות סיפורים
לא הרחק מווארנה, בשטחה של דבניה של ימינו, שכנה בעבר מרקיאנופוליס — אחת הערים החשובות בפרובינקיות הרומיות באזור זה. כאן שרדה ההיסטוריה לא רק בחומות מבצר ובכתובות אבן, אלא גם במשהו אישי ואינטימי בהרבה: בעיטוריו של בית מגורים עירוני עשיר.
במוזיאון הפסיפסים ניתן לחזות ברצפות פסיפס מתוך בית מגורים רומי מאוחר ורחב מימדים, שנבנה בסוף המאה ה-3 ובראשית המאה ה-4. למבנה הייתה חצר פנימית מוקפת עמודים, באר וחדרים רבים. חלק מהרצפות עוטרו באבנים צבעוניות ששובצו בדיוק מופתי לכדי סצנות מיתולוגיות, בעלי חיים, ציפורים ודגמים גיאומטריים.
אחד הפסיפסים המרתקים ביותר מציג את סיפורם של זאוס ואנטיופה. על פי המיתולוגיה העתיקה, הפך האל העליון לסאטיר כדי להתקרב לאנטיופה היפהפייה. ניכר כי דיירי הבית לא הסתפקו בעיטור שגרתי — הם רצו שרצפת ביתם תספר סיפורים.
הפסיפסים נוצרו מאבני פסיפס קטנות של שיש, אבן גיר, חרס שרוף וזכוכית צבעונית. בשיבוצם נעשה שימוש ב-16 צבעים שונים, וחלק מן היצירות מוצגות גם כיום בדיוק באתר המקורי שלו נועדו.
מרתק לדמיין עד כמה היו חיי היומיום בבית זה שונים מחייהם של פשוטי העם במרקיאנופוליס. ובכל זאת, השאיפה לעיצוב פנים נאה, לחצר פנימית מרווחת ולמרחב מגורים נעים למשפחה נשמעת מוכרת ומודרנית להפליא.
דאולטום: העיר הרומית שנולדה ליד בורגס
אם נמשיך דרומה לאורך חוף הים השחור, נגלה סיפור מרתק נוסף. ליד הכפר דבלט של ימינו, ממערב לבורגס, שוכנים שרידיה של דאולטום (Deultum) — קולוניה רומית שנוסדה במאה ה-1.
לא היה זה סתם יישוב קטן בשולי האימפריה. דאולטום קיבלה מעמד של קולוניה רומית והתפתחה בהדרגה למרכז עירוני בעל חשיבות. בין השרידים שנחשפו מצאו הארכיאולוגים רחובות, מערכת ביוב, מרחצאות ציבוריים ומבנים נוספים הממחישים כיצד אורגנו חייהם של תושביה.
מעניין במיוחד לציין שדאולטום שכנה באזור שקושר לדרכים חשובות ולנתיבי מסחר מרכזיים. עבור הרומאים, הדרכים היו הרבה מעבר לאמצעי לשינוע צבאות. לאורכן נעו סוחרים, בעלי מלאכה, חדשות ורעיונות. כך הפכו אפילו ערים, הנראות כיום מרוחקות מן המרכזים הגדולים, לחלק מרשת עצומה שחבקה את אגן הים התיכון וחלקים נרחבים מאירופה.
כיום מאפשרת השמורה הארכיאולוגית "דאולטום – דבלט" להציץ לפרק היסטורי זה, הרחק משאון העיר הגדולה. המקום מתאים במיוחד לחובבי ארכיאולוגיה ולמי שמבקשים להכיר את בורגס וסביבתה מעבר לאתרי הנופש הימיים המוכרים.
סופיה: סרדיקה העתיקה מתחת לצעדיה של עיר מודרנית
אולי הדבר יוצא הדופן ביותר בסופיה הוא שאין כל צורך לצאת ממרכז העיר כדי למצוא את עצמכם בין שרידיה של עיר רומית. די לרדת אל מתחת לכיכר "נזאביסימוסט" (העצמאות), שם חושף המתחם הארכיאולוגי "סרדיקה" רחובות, מבנים ומתקנים הנדסיים מן העת העתיקה.
כאן, מתחת לשדרות המודרניות ולמרחבים הציבוריים, ניתן לראות קטעים מרשת הרחובות העתיקה, לצד מערכות אספקת מים וביוב. סרדיקה הרומית הייתה עיר מרכזית, שדרכה עברו דרכים שחיברו בין חלקיה השונים של האימפריה.
מרשים עוד יותר לגלות שבמרחק דקות הליכה ספורות ניצבת רוטונדת "גאורגיוס הקדוש" — מבנה מן המאה ה-4 ששרד את כל תהפוכותיה של העיר. סביבה מתנשאים בנייני ממשל ומנהל מודרניים, בעוד הרוטונדה עצמה נראית כשייכת לזמן אחר לחלוטין.
במדריך העיר סופיה שלנו אנו מרחיבים על שכבות היסטוריות אלו ועל האופן המרתק שבו העיר העתיקה ממשיכה להתקיים בתוך חיי היומיום של עיר הבירה המודרנית.
פלובדיב: אצטדיון מתחת לרחוב ותיאטרון תחת כיפת השמיים
לפלובדיב יש דרך ייחודית משלה לשלב בין עבר להווה. בעודכם מטיילים לאורך המדרחוב הראשי, ייתכן שלא תעלו על דעתכם שחלק ממסלולכם עובר ממש מעל אצטדיון עתיק.
האצטדיון הרומי של פיליפופוליס נבנה במאה ה-2 והכיל אלפי צופים. כיום ניתן לראות חלק ממנו לצד מסגד ג'ומאיה, בעוד שאר חלקיו ממשיכים להשתרע מתחת למבנים ולרחובות המודרניים.
אם תמשיכו לעבר העיר העתיקה, תגיעו אל התיאטרון העתיק — מן האתרים המרשימים ביותר בפלובדיב. התיאטרון, שהוקם בתקופה הרומית, משמש גם כיום להופעות מוזיקה, מופעי אופרה ואירועי תרבות.
קשה לחשוב על דוגמה יפה מזו לעיר שלא הותירה את עברה נעול במוזיאון בלבד. לפני קרוב לאלפיים שנה התכנסו כאן המונים לצפות במופעים, וכיום ממשיך אותו החלל בדיוק לקבל את פני הקהל.
לסיפורים נוספים מן העיר, תוכלו לקרוא גם את המאמר שלנו על פלובדיב, העיר העתיקה וחיי התרבות שלה.
ומה מעבר לערים הגדולות? ההיסטוריה הרומית נמשכת
המורשת הרומית בבולגריה אינה מתמצה בווארנה, בסופיה ובפלובדיב בלבד. לעיתים התגליות המרתקות ביותר מסתתרות במקומות שאינם נכללים במסלולי התיירות השגרתיים.
בחיסריה, למשל, השתמרו חלקים מרשימים מחומותיה של דיוקלטיאנופוליס העתיקה. העיר הייתה מפורסמת במימיה המינרליים, וכיום שרידיה הרומיים מתקיימים לצד פארקים, מעיינות ומתחמי מרפא וספא מודרניים.
סמוך לוליקו טרנובו, ליד הכפר ניקיופ, שוכנים שרידיה של ניקופוליס אד איסטרום — עיר שנוסדה בימי הקיסר טראיאנוס לאחר ניצחונו על הדאקים. בעיר פעלו מבני ציבור, רחובות ומתחמי מסחר, המעידים על חיים עירוניים מפותחים ומאורגנים היטב.
על גדת הדנובה, ליד סבישטוב, האתר הארכיאולוגי נובה (Novae) חושף פן שונה לחלוטין של העולם הרומי — חיי החיילים. המחנה הצבאי כלל מפקדה, בית חולים ומרחצאות. אפילו הרחק מרומא, הלגיונרים נזקקו לתשתיות מורכבות כדי לקיים את שגרת יומם ואת המערך הארגוני שלהם.
אתרים אלה מזכירים לנו שההיסטוריה הרומית לא התרחשה רק בערי בירה ובנמלים גדולים. היא הייתה חלק מחייהם של ערים ויישובים רבים, שחוברו יחדיו באמצעות דרכים, מסחר ומסורות משותפות.
מה כדאי לדעת אם ברצונכם לצאת בעקבות הרומאים?
אין צורך לתכנן מסע מורכב ברחבי בולגריה כולה כדי לחוות את המורשת הזו. בחלק מהאתרים המרתקים ביותר ניתן לבקר במסגרת גיחות קצרות.
אם אתם שוהים בווארנה, המרחצאות הרומיים ומוזיאון הפסיפסים בדבניה יכולים להשתלב כשתי תחנות באותו היום, בהנחה שברשותכם רכב וזמן מספק. בסופיה, המתחם הארכיאולוגי "סרדיקה" ורוטונדת "גאורגיוס הקדוש" ממוקמים ממש בלב המרכז. בפלובדיב, האצטדיון והתיאטרון העתיק יכולים להשתלב בקלות בסיור רגלי בעיר העתיקה.
לקראת ביקור בדאולטום, בניקופוליס אד איסטרום או בנובה, מומלץ לברר מראש את שעות הפעילות, דרכי הגישה לאתר ואפשרות להדרכה. חפירות ארכיאולוגיות, עבודות שימור ותנאי מזג האוויר עשויים לעיתים להשפיע על האופן שבו ניתן לבקר בחלקים מסוימים.
וישנו דבר נוסף שכדאי לעשות: במקום להתמקד רק בחיפוש אחר התמונה המרשימה ביותר, קחו רגע ונסו לדמיין כיצד נראה המקום כשהיה שוקק אדם. היכן נפגשו האנשים? כיצד התניידו ממקום למקום? איך חיממו את בתיהם? ומה עשו בשעות הפנאי?
שאלות אלו הן בדיוק מה שהופך את עיי החורבות משרידי מבנים עתיקים לסיפור חי על בני אדם אמיתיים.
עבר שנשאר חלק מן היומיום
לערי בולגריה יש תכונה יוצאת דופן: היכולת למזג תקופות רבות במרחב אחד. לצד חומות רומיות מתגלות כנסיות מימי הביניים, בתי תקופת התחייה הלאומית ומבני מגורים מודרניים. הרחובות משנים את שמותיהם ואת מראם, אך לעיתים נושאים תחתיהם את עקבותיה של העיר הקדומה.
זהו בדיוק מה שהופך סיור בווארנה, בסופיה או בפלובדיב למרתק כל כך. תוכלו לפתוח את הבוקר בקפה בכיכר הומה, וכעבור דקות ספורות למצוא את עצמכם בין שרידיו של בית מרחץ ציבורי, תיאטרון עתיק או רחוב מרוצף מן התקופה הרומית.
אם אתם שוקלים להכיר ערים אלו מקרוב כסביבת מגורים אפשרית, תוכלו לעיין גם בהצעות הנדל"ן בווארנה, בסופיה ובבורגס. שכן אופייה של עיר אינו נמדד רק בנוחות המודרנית שהיא מציעה, אלא גם בעומק ההיסטורי שעיצב אותה.
בפעם הבאה שאתם מטיילים ברחוב, הביטו לרגע מטה. ייתכן שרק מטרים ספורים תחתיכם מסתתר רחוב שבו אדם כלשהו מיהר לפגישה לפני קרוב לאלפיים שנה.
